רומנים-חתני פרס ישראל

1-פרופ' משה אידל

–
מחשובי חוקרי מחשבת ישראל בעולם, יו"ר וועדות אקדמיות של המרכז למוסיקולוגיה
באוניברסיטה העברית, המרכז לחקר יהודי רומניה של מכון בן צבי וחבר כתבי עת ברומניה
העוסקים בחקר היהדות.

2-אהרון אפלפלד

– סופר שכיהן כפרופסור במחלקה לספרות עברית
באוניברסיטת בן גוריון וחבר האקדמיה ללשון עברית.

3-פרופ' יהושע בלאו

– פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית
באוניברסיטה העברית בירושלים,הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית אשר נודע בזכות
מחקריו בתחום הערבית הבינונית, והערבית היהודית והבלשנות השמית.

4-פרופ' משה גיל

– מן החוקרים החשובים בעולם, החוקרים את תולדות
עם ישראל במאות הראשונות להתפשטות איסלאם

וחתן פרס רוטשילד במדעי היהדות.

5-עוזיה גליל

– מהנדס, ממציא ואיש עסקים ישראלי, מייסד חברת
"אלרון" ויו"ר הדירקטוריון של "אלביט". בעל 6 תארי
דוקטור לשם כבוד ממוסדות אקדמיים מובילים בעולם.

6-פרופ' איתמר וילנר

– פרופסור לכימיה שמחקריו בתחומי האלקטרוניקה
המולקולארית והביואלקטרוניקה הביאו לו הכרה בינלאומית.

7-מרים זוהר

– שחקנית תיאטרון, חברת סגל תיאטרון 'הבימה'
ומשחקת כיום בתיאטרון 'בית לסין'.

8-דובי זלצר

– מלחין ומעבד שהלחין שירים למחזות זמר וסרטים
ישראליים רבים ושילב בלחניו מגוון סגנונות מוזיקליים.

9-פרופ' אברהם טל

– פרופסור לבלשנות באוניברסיטת ת"א אשר
עיקר תרומתו הייתה בחקר מסורות השומרונים ולשונות התרגומים, במילונאות ובעבודתו
כעורך המילון ההיסטורי ללשון העברית.

10-אהרן ידלין

– איש חינוך בעל השפעה על הנוער הקיבוצי.
ח"כ, שר חינוך לשעבר ופעיל ציבור.

11-פרופ' צבי יעבץ

– היסטוריון המתמחה בהיסטוריה של רומא העתיקה,
ממייסדי הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א וממייסדי מכללת בית ברל ומכללת תל
חי.

12-פרופ' מרים ירדני

– האישה הראשונה שהייתה לפרופסור באוניברסיטת
חיפה, מייסדת בית הספר להיסטוריה וחוקרת ראשית העת החדשה באירופה.

13-פרופ' צבי לרון – מייסד
ומפתח מקצוע האנדוקרינולוגיה (חקר ההורמונים) של ילדים בישראל. הראשון לפתח בישראל
מודל רב תחומי לטיפול בסכרת הנעורים, והקים את המרכז הגדול בארץ לטיפול בסכרת
נעורים. עבודתו זכתה להכרה ולהוקרה בינלאומית ולעשרות פרסים.

14-פרופ' ראובן פוירשטיין

– פרופסור לפסיכולוגיה חינוכית בשתי
אוניברסיטאות – בארץ ובחו"ל ומייסד

מרכז פוירשטיין לקידום כושר הלמידה.

15-פרופ' שניאור פלר

– פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית המתמחה
במשפט פלילי. אחד המומחים הגדולים בישראל לדיני עונשין.

16-פרופ' ראובן צור

– פרופ' אמריטוס לספרות באוניברסיטת תל אביב.
מהחשובים ומהמקוריים בחוקרי השירה. חוקר מוביל בעולם בתחום הפרוזודיה השירית
ומייסד הגישה המחקרית של "פואיטיקה קוגניטיבית".

17-ליא קניג

– שחקנית תיאטרון שזכתה לכינוי : "הגברת
הראשונה של התיאטרון הישראלי".

18-פרופ' יעקב רנד

– פרופסור לחינוך באוניברסיטת בר אילן, זוכה
פרס לימן עבור מפעל חיים למען ילדים מפגרים, ואביו של השחקן שולי רנד.

19-יצחק בן אהרון (ז"ל)

– ממנהיגיה החשובים של תנועת הפועלים בארץ
ומהוגי הדעות שלה, כיהן כח"כ, שר וכמזכ"ל ההסתדרות.

20-פרופ' שלמה בנטין (ז"ל)

– חתן פרס ישראל לחקר הפסיכולוגיה לשנת
תשע"ב

21-גארי ברטיני (ז"ל)

– מנצח ומלחין ישראל, מקים 'מקהלת רינת' והתזמורת
הקאמרית הישראלית.

22-מרים ברנשטיין כהן (ז"ל)

– בימאית, סופרת, מרצה, משוררת, מתרגמת ומורה
למשחק והיגוי, בתו של יעקב ברנשטיין כהן, מראשונות צוותא, שיחקה בתיאטרון הקאמרי
והייתה לשחקנית המקצועית הראשונה בארץ.

23-משה ברש (ז"ל)

– היסטוריון ומייסד חקר תחום תולדות האומנות
בישראל.

24-דורה גד (ז"ל)

- אדריכלית ומעצבת פנים שעיצבה, בין היתר, את
משכן הכנסת, מוזיאון ישראל, הספרייה הלאומית, בתי מלון מרשת 'הילטון', אוניות של
'צים' ועוד.

25-נחום גוטמן (ז"ל)

– צייר, פסל וסופר ישראלי שזכה להכרה בינלאומית
בזכות עבודותיו המוצגות בכל המוזיאונים הנחשבים בעולם. נחשב לחלוץ איור ספרי
הילדים בארץ.

26-הרב לייב הכהן מיימון (ז"ל)
 

– ממקימי תנועת המזרחי, מחותמי מגילת העצמאות
וכיהן כשר הדתות הראשון של מדינת ישראל.

27-זאב וילנאי (ז"ל)

– היה גיאוגרף והיסטוריון שנחשב לאחד מגדולי
חוקרי א"י ועתיקותיה בדורות האחרונים, אביו
של השר מתן וילנאי.

28-מרסל ינקו (ז"ל)

– צייר ואדריכל ישראלי, מייסד כפר האומנים –
עין הוד.

  

29-ישראל פולק (ז"ל)

– איש עסקים מייסד 'פולגת' וממייסדי חברת
'כלל'.

30-פרופ' עזרא פלישר (ז"ל)

– משורר ופילולוג, חוקר פיוט ותפילה.

31-ראובן רובין (ז"ל)

– מגדולי הציירים הישראלים שביטא בציוריו את
תחושת האור והרוחניות של ארץ ישראל.

32-מנדי רודן (ז"ל)

– כנר וגדול מנצחי ישראל. היה לפרופסור לניצוח
בביה"ס למוסיקה של אוניברסיטת ת"א ועמד בראש האקדמיה למוסיקה ומחול
בירושלים.

33-פרופ' מרכוס ריינר (ז"ל)

– ממניחי היסודות לחקר הראולוגיה  עם
תרומות נוספות בחקר המדעים המדויקים.

34-פרופ' חיים שיבא (ז"ל)

– פרופסור לרפואה, מנהל בית החולים 'תל השומר',
ומייסד חיל הרפואה בצה"ל.

35-משה שניצר (ז"ל)

– מחלוצי תעשיית היהלומים בישראל, ממייסדי
בורסת היהלומים הישראלית ומנשיאיה. נבחר גם כנשיא פדרציית בורסות היהלומים העולמית
.

יואל ריפל מסכם בחרוזים על יהדות רומניה:

אנחנו
הרומנים

זה
התחיל לפני מאה עשרים שנה בערך,

כשיהודי
פוקשן יצאו לדרך

ופניהם
לציון – אז פלסטינה,

שם
הקימו את זיכרון ואת ראש פינה.

מאז ועד
היום הם תרמו כאן, לבטח,

תרומה
אדירה, בכל תחום, בכל שטח.

עצוב לי
לחשוב איזה פנים

היו
למדינה – בלי הרומנים.

למשל –
בתחום התרבות והתיאטרון,

תמיד,
תופסים הרומנים מקום ראשון:

ליה,
רוזינה, מוסקו אלקלעי

טטיאנה,
בודו, ניקו ניתאי…

ואיך
אפשר לשכוח את הסילואטה

של
המנוחה – הגברת ג'טה?

גם זמר
כמו מתי כספי, הנערץ,

לפי
הידוע לי, עלה מגלץ.

ננסי
ברנדייס – כשכאן הסתדר לא רע

אם רק
יחזור כמה שנים אחורה,

ודאי
יזכור, כפי שאמרתי לו בקפה "דיצה",

שבמקום
סטנד-אפ – הוא רקד פריניצה.

ושלמה
ארצי, לפני שקיבל תקליט פלטינה

צריך
לזכות ששורשיו מבוקובינה.

באמנות,
בכלל, היה לרומנים תפקיד נחרץ:

רק
נציין את מרסל ינקו, ראובן, מנדרו כץ.

בתחום
הגסטרונומי – הרומנים ראשונים בליגה:

כל
הצברים כבר שמעו על הממליגה.

ושכן
שלי הודי מבומביי,

ימכור גם
את אשתו, עבור שני מיטיטיי.

בתחום
הספורט, אנחנו, הרומנים

היינו,
לרב, במקומות הראשונים.

בכדורגל:
מנצ'ל, בלנרו, מויסמקו.

בכדורסל:
מיקי ברקוביץ ודוידסקו.

בטניס
שולחן כולנו שמענו

על
הכוכבת הגדולה אנג'ליקה רוזיאנו.

בקיצור,
בכל תחום הרומנים הפכו לסטארים,

חוץ מתחום
אחד: הפרלמנטרי.

אין לנו
חבר כנסת, שר, או מנכ"ל דירקטוריון,

למרות
שהאוכלוסיה שלנו, כמעט, חצי מיליון.

אגב,
עשיתי חשבון ולמסקנה הגעתי,

שחצי
מיליון רומנים, זה כמעט 20 מנדטים!!

אמנם,
היו כמה ניסיונות בתחום הפרלמנטרי:

היה
יצחק ארצי, פורז ושערי,

הייתה
גם מפלגת הל"ע

אבל
היום רבותי, גם הל' – אין.

ויש לי
הרגשה מאוד מבוססת,

שגם
בעתיד לא יהיה לנו ייצוג בכנסת.

אבל כמו
שחברי הכנסת היום נראים,

זה כבוד
בשבילנו – שהרומנים שם חסרים.

הייצוג
שלנו הוא בתחום העשייה

בהתיישבות,
במלאכה, בתעשייה.

זאת
עליה שעובדת קשה ומתפרנסת,

אין לה
זמן לשלוח נציג לכנסת.

כן,
כמעט שכחתי מקום נוסף, אומלל,

שבו
לרומנים אין ייצוג בכלל.

ראו זה
נס – ראו זה פלא:

אין
לרומנים נציגים בבתי הכלא.

וזה
מפליא – כי הרי הדביקו לנו זנב

שהרומני
לא סתם "רומני" – אלא "רומני גנב".

אם
אנחנו גנבים – איך יתרצו את הפלא

שאין
לנו ייצוג בבתי הכלא?!

ואיך זה
שרוב הרומנים, עד כמה שלי ידוע,

חיים
בצמצום, באופן צנוע,

ואיך זה
שכל חיסכון

נועד
ללימודי הילד בתיכון?

ואיך זה
ששמחתם היחידה היא אותה השמחה

כשהמשפחה
נפגשת בשבת לארוחה,

ואז,
כשכולם יושבים בצוותא,

אומר
הנכד – "צ'ה פאצ'י, סבתא?"

לא,
רבותי, הם לא גנבים, למרות שגנבים לא חסרים.

ואם הם
גנבו – פשוט גנבו את ההצגה מהאחרים.

כי זאת
עליה, שקלטה את עצמה – וזאת ציונות.

הרומנים
לא ביקשו טובות – לא מהממשלה ולא מהסוכנות

הם
שמחים לחיות כאן בארץ האבות

שמחים
בחלקם – בלי לדרוש נדבות.

לכן אסיים
בכך שאומר, כי אני –

גאה
מאוד להיות רומני.