רכבת החיים.

כרכבת ארוכה החיים נראים,

בתוכה נוסעת אנו מתעוררים,

וכך בלי לשים לב אחיי,

היכן עלינו ומתי.

עצירות בדרך זמני האושר,

וחונים בם אנו,לרגעים בקושי.

עד ש היטב שמים לב,

צופר הקטר נוסע וחולף.

הכאבים הם תחנות,

ללא קץ מאוד ארוכות,

וכאילו להכעיסנו בזדון,

צצים הם עוד ועוד המון.

בחוסר סבלנות דלוקים,

קדימה אנו מביטים,

ומנסים במהרה,

להגיע לאיזו מטרה.

חולפים ימים חולפות שנים,

רגעים של אושר וכאבים.

ניזונים חיינו מחלומות,

מושקים במי ההנאות.

פוגשים ילדים רבים שמחים,

שעל הקרונות עולים,

ומקרון לעתים יורד,

קשיש רצוץ עייף בודד.

אך בו יבוא הזמן,

בו נרד אנחנו גם,

מה לא ניתן? מה לא נמכור?

להשיב גלגל הזמן לאחור.

וכשלאחור מפנים מבט,

בוכים על זמן ש כבר אבד,

ושופרי אין סוף מודיעים,

ש בלי דעת חלפו חיים.

תירגום מרומנית: ישראל שטנצלר